לשלוט בגוון הקול

לקול שלנו יש חשיבות עליונה, שבמרבית הפעמים עולה על התוכן עצמו ואפילו על הדרך בה אנו נראים. בעוד גוון קול גבוה משדר ילדותיות, לחץ וחוסר בטחון, גוון קול נמוך משדר סמכותיות, בטחון ויוצר סקרנות לשמוע עוד. על הדרך שבה הקול שלנו יכול להביא אותנו רחוק


גוון קול נמוך (בס) נתפס במוח האנושי כסמכותי, עוצמתי ובטוח בעצמו


לפי מחקרים אחרונים, גוון הקול בו אנו משתמשים אחראי לבין 35 ל-40 אחוזים מהמסר שאנחנו משדרים. גוון הקול כולל מספר אלמנטים:


גובה הצליל (התדר) - כמה הקול שלנו נמוך (בס) או גבוה (טרבל) - נמדד בהרץ (Hz).

עוצמת הצליל (ווליום) - כמה הקול הוא עוצמתי או שקט - נמדד בדציבלים (dB).

גוון הצליל (טון) - סגנון הצליל שמאפיין אותנו, שהוא תוצר של כמה אלמנטים, כמו גובה הצליל, עוצמת הצליל, הגיל שלנו, המין שלנו והתחושה/רגש שלנו בעת הדיבור.

קצב הדיבור - כמה מהר / לאט אנחנו מדברים.


אין באמת דבר כזה "גוון קול נכון", מכיוון שלכל מטרה יש את גוון הקול שמתאים לה. כך למשל, בקלטות ילדים מומלץ דווקא גוון קול 'מצועצע' או ילדותי במקצת, בעל תדר גבוה יחסית, בעוד לפוליטיקאים או אנשי מכירות מומלץ לאמץ גוון קול יותר נמוך וסמכותי. בעוד קול גבוה משדר לעתים הומור, ילדותיות ותמימות, קול נמוך ישדר יותר רצינות, לכן חשוב להתאמן על מציאת גוון הקול המתאים לפעילות שלנו.


במוח האנושי, גוון הקול לעתים נקשר באישיות של האדם שנמצא מולנו, ומסייע לנו לרכוש (או לאבד) אמון באותו בן אדם. מכירים את הביטוי "מים שקטים חודרים עמוק?" אין נכון מזה כשמדובר בשימוש בקול שלכם. הנה כמה טיפים לשימוש נכון בקול שלנו, על מנת ליצור רושם אמין, סמכותי ומלא בבטחון עצמי:


עוצמה יציבה - "לקמפרס" את הקול


מי שמכיר את עולם ההקלטות והמוזיקה ודאי מודע לחשיבות של הקומפרסור - אותו מכשיר שמשמש לרוב לייצוב עוצמת השירה או הנגינה. הקומפרסור הוא כלי חשוב מאין כמותו, מכיוון שהוא עוזר "לייצב" תנודות גדולות מדי בין עוצמה גבוהה לנמוכה, ומקנה לקול אנושי או לנגינה תחושה של יציבות. המוח האנושי מפרש יציבות כזו כקול ברור וקרוב. כשאתם מדברים, מרצים, נואמים או מקליטים את עצמכם, חשוב לשמור על הפרש קטן יחסית בין הרגעים השקטים שלכם לבין הרגעים החזקים.


להכניס "הפתעות"


זה שאתם צריכים לשמור על עוצמה יציבה, לא אומר שלא צריך להכניס "הפתעות" לפעמים, או להיות מונוטוניים - להיפך. כשיש לכם מסר חשוב להדגיש, חשוב לעתים להגביר את עוצמת הקול, ולעתים דוברים מסויימים אוהבים להחליש את הקול בכוונה לאחר מכן. זוהי מעין מניפולציה שנועדה "ללכוד" את תשומת לב הקהל, וכדאי ללמוד מנואמים ומטיפים שנחשבים למצטיינים בתחומם כיצד לעשות את זה.


האסטרו-פיזיקאי ניל דגראס טייסן, הוא דוגמה לאדם שמשכיל להשתמש בקול שלו באופן כל כך חכם, שהוא גורם גם לנושא מדעי ו"גיקי" להישמע מרתק בעיני אמריקאים רבים


עוצמה חזקה - אבל לא מדי


דיבור בעוצמה חזקה (אבל לא צעקנית) הוא הכרחי כדי להקנות לאנשים בטחון, בטחון שאתם יודעים על מה אתם מדברים, שאתם טיפוסים נמרצים ואנרגטיים, אקטיביים, מנהיגותיים, עוצמתיים וברורים. הנטיה של אנשים חסרי בטחון או פסיביים להנמיך את הקול (שימו לב למשל לילדים ביישנים כשמבקשים מהם לדבר), נתפסת במוח האנושי כחולשה, וכאילו יש לנו מה להסתיר.


למצוא את קול הבס שבתוכנו


ישראלים רבים זוכרים את בחירות 2015, ואת ההבדלים בין גוון הקול של בנימין נתניהו לזה של בוז'י הרצוג, שגוון הקול הגבוה יחסית שלו לא הצליח להקנות למאזיניו תחושה של סמכותיות או בטחון, דבר שנחשב לחשוב מאוד, במיוחד במדינה כמו ישראל. מנהיגים ונואמים מצליחים רבים במהלך ההיסטוריה, ממרטין לות'ר קינג ועד ברק אובמה, התאייפנו בגוון קול נמוך/עמוק וסמכותי יחסית. אפילו נשים מסויימות, לדוגמה ראש ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט טאצ'ר או גולדה מאיר, התאפיינו בגוון קול נמוך יחסית לנשים. שחקני קולנוע כמו מורגן פרימן, סמואל אל ג'קסון וארנולד שוורצנגר והקריין-מגיש של ה-BBC דיויד אטינבורו הגיעו רחוק לא רק בזכות הופעה נאה או כושר משחק/הגשה, אלא גם באמצעות הקול היחודי שלהם. והדוגמה הטובה ביותר ככל הנראה היא האסטרו-פיזיקאי ניל דגראס טייסן, שבעזרת גוון הקול הנמוך והעמוק שלו מצליח לרתק מאות אלפי אמריקאים לנושאים שנחשבים "כבדים" או "משעממים" בעיני רבים, כמו מדע וחלל.


לא פשוט לאמץ גוון קול כזה, אם גוון הקול הטבעי שלנו הוא גבוה/צפצפני, אך בעזרת אימונים/פיתוח קול והקלטה-עצמית למשל, ניתן ללמוד את הקול שלנו, להתאמן עליו ולשפר אותו. גם שירה במקלחת עוזרת, ולא רק בגלל הפרטיות וההד - אדים של מים חמים ידועים כמשפרי קול, "משמנים" את מיתרי הקול שלנו, ומקלים עלינו "למצוא את הקול הנכון" שלנו. אם אתם מרגישים שגוון הקול שלכם זקוק לשיפור, אל תהססו להתאמן, לפתח אותו, להקליט את עצמכם ובעצם "לדחוף" את גוון הקול שלכם לכיוון הרצוי לכם (או לכן).


הפסקה, האטה והדגשה


עוד דבר שאפשר ללמוד לא מעט מניל דגראס טייסן ומדיויד אטינבורו זה שהפסקות והאטה מכוונת בקצב הדיבור יוצרים אצל המאזינים עניין וסקרנות לגבי ההמשך. השיטה הזו עובדת גם מצויין עם מתח - למשל זריקה לחלל האוויר של כמה מילים עוצמתיות, מבלי שיש ביניהן קשר, ורק לבסוף הסבר לגבי הקשר ביניהן (לדוגמה: "מהפכה... עתיד... נצחון...", ואז להסביר שמדובר למשל במוצר 'מהפכני'). או למשל הצגת מכלול של יתרונות של דבר מסויים, וחשיפת השם של אותו הדבר רק בסוף, בדומה למה שדיויד אטינבורו נוהג לעשות בסרטי התעודה המרתקים של ה-BBC, למשל: "יש דבר אחד שחצי מאוכלוסיית העולם תלויה בו. הוא משחק תפקיד מהותי במדינות רבות ומרכזי בתרבויות עצומות שקשה לדמיין אותן בלעדיו... (הפסקה בשטף הדיבור)... אורז" הקטע הזה גורם לנו להסתקרן מהו אותו "דבר שחצי מאוכלוסיית העולם תלויה בו", ואפילו להתחיל לנחש ולראות אם אנחנו צודקים. הפסקות ושקט חשובות לא פחות מהדיבור עצמו, והן דומות לתפניות מפתיעות בעלילה של סיפור, ויוצרות מתח וסקרנות להמשך.


אין מה למהר


הטיפ האחרון קשור לקצב הדיבור. בקרב אנשי מכירות (בערוץ הקניות למשל) לעתים נתפס דיבור מהיר כדיבור נלהב ונמרץ, אך למעשה דווקא דיבור בקצב איטי מקנה תחושת אמון ובטחון מוגברת. ההמלצה היא לדבר בקצב יחסית איטי, תוך שמירה על דיקציה (ביטוי ברור של הברות ומילים, בלי 'לבלוע' אותן), אך חשוב לא להיות מונוטונים, ומדי פעם להגביר או להאט מעט את הקצב.


רוצים ללמוד עוד ולהתמקצע?

לקורס/הרצאה ׳לשלוט בגוון הקול׳

לקורס/הרצאה ׳לרתק את הקהל׳

לקורס/הרצאה ׳כוחו של סיפור׳

לקורס/הרצאה ׳שפת גוף מכף רגל ועד ראש'



© 2018 Orly Kayam - ד׳׳ר אורלי קיים